הטכניון: מימושה של אוטופיה

‍

‍

הטכניון, אחד מ100- המוסדות המובילים בדירוג שנחאי, הוא מעוזה של המצוינות האקדמית. עם אוסף מרשים של 60 מרכזי מחקר, המכון מושך אליו יותר מ14,000- סטודנטים מדי שנה, בחיפוש אחר ידע ומומחיות. כיום הטכניון זוכה להכרה עולמית על הישגיו.

‍

המוניטין של הטכניון, התחזק אף יותר, לאחר הענקת פרס נובל בכימיה לשלושה מחוקריו
בשנים 2004 ו.2011- על נושאים כמו לכידת אור, חיזוי הופעת מגיפות ואף העלאת משתקים
בעזרת אקזו-רובוטית. שלד, בטכניון מתכנסים המוחות המדעיים הגדולים ביותר כדי ליצור
מחדש את העולם. ביניהם: עמית גופר, מפתח טכנולוגיית Robotics ReWalk ומדענית
המחשב הישראלית -אוקראינית המפורסמת קירה רדינסקי, ששותפה ב10- סטארט-אפים שונים ודורגה, כאחת מ30- היזמים הצעירים של פורבס ב.2015-

‍

אבן הפינה של אומת הסטארט-אפ, הטכניון הוא סמל להתעלות לאומית ומקור השראה. מה סוד ההצלחה של מוסד זה?

‍

נקודת המוצא של הטכניון: "בנייה בת קיימא לפיתוח האנושות"

איך בונים אומה? חצי מאה לפני הכרזת מדינת ישראל, שאלה זו כבר העסיקה את
האינטלקטואלים היהודים של המאה ה .20- באירופה שבה האנטישמיות נפוצה בצורותיה
הארסיות ביותר, הצורך לחזור לארץ אבותיהם ולהביא לידי מימוש את הידע האנושי, משמעותי מאי פעם.

‍

במהלך הקונגרס הציוני החמישי ב,1901- שלושה דמויות סמליות - הפילוסוף מרטין בובר, חיים ויצמן, אז ביוכימאי, וכן העיתונאית ברטולד פייבל - הציגו מול משתתפי הקונגרס את פרויקט הטכניון. הקמת מוסד חינוכי זה למהנדסים, תניח את היסודות לתכנית לקידום התרבות העברית ותתרום לפיתוח המדינה בעתיד.

‍

20 שנה חלפו והחזון של מייסדי ישראל, שנישא מאולמות הקונצרטים של ה-Stadtcasino
בבאזל, מתגבש. הטכניון, עיר אוניברסיטאית יוצאת דופן, נולד הודות למעורבות של מקיימיו. האדריכל הגרמני והפרופסור אלכסנדר בארוואלד תכנן את התוכניות לתשתית חדשנית זו.

‍

בשנת ,1923 אלברט איינשטיין בעצמו הגיע לאתר הטכניון והביע את רצונו לקחת חלק, בנטיעת עץ הדקל הראשון. ה"תכניון" פתח את שעריו בשנת .1924 הכיתה הראשונה, הכילה 17 תלמידים: 10 מהנדסים ו7- אדריכלים, מתוכם אישה אחת. דור ראשון זה סלל את הדרך לשפע של מהנדסים אזרחיים, מדענים ואדריכלים.

‍

מכון בפיתוח: הפרויקט לפיתוח מרכז טכנולוגי אזורי

בתחילת שנות ה2000- עייני העולם כולו נשאו אל הטכניון. האקדמיה בתחום ההיי-טק הישראלי משך את התעניינותן של אוניברסיטאות בינלאומיות יוקרתיות ברחבי העולם. שיתופי פעולה גדלו עם ארצות הברית, אירופה, אסיה, דרום אמריקה ואפריקה. הטכניון הוא אחד המוסדות האקדמאיים הראשונים במזרח התיכון ,שקיבלו בברכה את פניהם של סטודנטים ממדינות מתפתחות.

‍

לאחר שזכה לכבוד לקבל לספסל הלימודים, את האדריכל והפוליטיקאי הניגרי אולורוגון פליקס אובודוריה איברו בשנות ה- ,60 סיימו את לימודיהם, ד"ר קבדה עשתו, הסטודנט האתיופי הראשון בהנדסה חקלאית וד"ר אבו פאריץ' אוארד, הסטודנט הבדואי הראשון ב- כִּימִּ יָה בטכניון ב .1998-

‍

בראשית הבנייה, כאשר הבניינים הראשונים צצו במרחב העצום של עיר הטכניון, חלק
מהמבקרים תהו מדוע מדינה קטנה כמו ישראל צריכה קמפוס כה רחב. במאמרו על ולדות
הטכניון טען העיתונאי קרל אלפרט כי דובר המכון השיב לשאלות אלו בטענה שאדריכלי האתר בונים לא רק להווה, אלא לעתיד, מקום שבו יוקם שלום במזרח התיכון.

‍

הטכניון הפך אז למרכז טכנולוגי אזורי, המקבל את פניהם של סטודנטים מכל המדינות השכנות, אשר כל אחד בתורו יתרום לשיפור רמת החיים בארצם.

‍
מילים אוטופיות או ביצוע? ב1944- ביקר במכון שר המדע המצרי במטרה לעודד שיתוף פעולה ישראלי-מצרי בתחום ההיי-טק ב,1995- הסקרנות האינטלקטואלית שוב הצליחה לקרב את ישראל לשכנותיה, למרות הריחוק, לכאורה שמפריד ביניהן. משלחת פלסטינית המורכבת ממומחים בחקלאות )PARC )והידרולוגיה )PHG )הגיעה לגלות את הטכניון.

‍

המעבר לשיתוף פעולה מדעי נראה פתאום באופק. מעבר לעיצובים מדעיים בלבד, קונקורד
הפך לחלק מפרויקט אדריכלי מוחשי, זוהי הייתה השקפתו של מדג'אד אל חומוד. ב,1997-
האדריכל הירדני בילה עשרה ימים בקמפוס במסגרת משימת בנייה: "לא באתי לדבר על שלום, אלא כדי להפוך אותו למציאות" .

‍

מלך ירדן חוסיין: "מי שימשיך להתנגד לחיים, לאור ולשלום ייכשל" מה לגבי היום?

מספר הסטודנטים הערבים, שנרשמו לטכניון גדל יותר מפי שלוש בעשור האחרון, מ7%- ב-
2010 ל22%- ב.2020- ביניהם 60% נשים. משנת ,2006 תכנית נ.א.מ לקידום המצוינות של
בני נוער ערבים מחויבת לשפר נתונים אלו. הודות להכשרה אינטנסיבית במתמטיקה, פיזיקה, אנגלית ועברית, נ.א.מ מציעה לנרשמים אפשרות להצליח בקריירה האקדמית שלהם ולגשת לתפקידים סלקטיביים בחב רות הישראליות הגדולות ביותר כמו אינטל, TEVA או צ'ק פוינט.

‍
יחסים דיפלומטיים תמיד יעמדו בקצב ההתקדמות. בשנת 1996 העניקה אגודת הטכניון
הבריטית את פרס ווינסטון צ'רצ'יל למלך חוסיין מירדן על תרומתו למען השלום במזרח התיכון. המלך קיבל את הפרס על רקע מחיאות כפיים סוערות, בהתרגשות נושא את נאומו. "הטכניון היווה מגדלור של ידע באזורנו. אנו מודעים להישגיו הגדולים. הגבולות שלנו נשמרים על ידי עמנו, העובדים יחד, כדי להבטיח שהשלום יישמר לדורות הבאים. לאלה שממשיכים להתנגד לחיים, לאור ולשלום, אני מקווה שכל הניסיונות שלהם להרוס את מה שבנינו ייכשלו".

בתקווה שרצונותיו יתגשמו.

‍

מקורות: